Depression lists

מתוך הספר בים דרך מאת הרב לוגאסי

מעינה של תורה – רעיונות לפרשת השבוע

יד. אמונה – המודד לגמול המעותד לבני אדם

ה”חפץ חיים” בספרו (מחנה ישראל פ”ג) אומר, שבעצם כל מדרגתו של האדם לעתיד לבוא – כפי מדרגת אמונתו שהיתה לו בארועי העולם שעברו עליו. ואלו דבריו:

”עוד צריך האדם לידע, שעיקר הטובה השלימה העתידה בימי הגאולה, יהיה מגיע לכל אחד כפי גדר האמונה וההתחזקות שהיו לו בהקב”ה בעת הגלות. שאם רפה ידו, אז, חס וחלילה, מתבזבז על ידי זה שולחנו לעתיד לבוא, ואם היתה אמונתו שלימה בה’ והתבונן תמיד לטובה, תתרומם עבור זה מדרגתו מאד מאד לעתיד לבוא, ויהא שולחנו שלם מכל טוב”.

בדבריו הנראים כפשוטים של ה”חפץ חיים”, טמון עומק רב. שהרי כתב הרמח”ל, שלעתיד עיקר האושר והשמחה ושלימות הבריאה, תהא בכך שיתגלה סוד ”היחוד השלם” – שיתגלה יחודו יתברך אשר אין עוד מלבדו כלל.

ואם כן, כמה שיותר צעד האדם לכיוון תכלית זו בזמן חושך הגלות, הרי שבכך הכין והכשיר עצמו לקראת האור הגדול שיתגלה, שזו כל תכלית הבריאה מבריאת העולם עד תיקון עולם במלכות שדי -

מתוך הספר בים דרך מאת הרב לוגאסי

מעורבת אמונה בכחם ועוצמתם דהיינו לבוא בכח לחימה, ולא כמו שהיו מוכנים ביציאת מצרים באמונה ובטחון מצידם ונסעו לתוך הים מכח אמונה בלבד, ולכן היו ראויים במעשיהם זה להוכיח באמת שבידם לממש בטחונם בנסיעה לכיוון הים אחר שאין פה שום תערובת של כח ועוצמה, אלא השליכו עצמם לנס גמור, ולא התערב בנסיעתם לכיוון הים שום פניה מצד עצמם, אלא סמכו על ה’ לגמרי.

ח. חזקיהו – על שלא אמר שירה לא נעשה משיח ה’

נפשי בשאלתי

וזהו מה שאמרו (סנהדרין צד ע”א): ביקש הקב”ה לעשותו לחזקיה משיח, אלא על שלא אמר שירה בנס סנחריב לא עשאו. ולכאורה מה חומר ענין זה שלא אמר שירה, לעכב את גאולתן של ישראל? אלא הביאור הוא, דנעשה נס גדול לחזקיה בבוא מלאך ה’ ויך במחנה אשור, ואם לא אמרו שירה על נס זה, הרי זה מורה שהכלים של האמונה שהיו ראויים להיות לנס גדול כזה לא היו בשלימות, והעובדה שהנס לא נתן את מלוא עוצמתו והשפעתו עליהם, שהרי לא אמרו שירה עליו, וכאמור כאשר הכלים של האמונה אינם חזקים וראויים, אם כן הנס יושב על כלים שבורים ולא נותן עוצמתו כראוי מחוסר חוזק הכלים שישב עליו, ולכן לא היו ראויים לגאולה כי לא הכינו עצמם כראוי, וכמובן שהדבר לפי מדרגתו של חזקיהו ודורו שהיו דור מובחר שבדורות מבחינת ידיעת ועסק התורה, וכמו כן לפי הנצרך להיות דור זה דור של משיח, עדיין היה כאן חסרון לשלימות שכזו.

מתוך הספר בים דרך מאת הרב לוגאסי

חוקי נשים הבן איש חי

ט. ”מי שנעשה לו נס ואומר עליו שירה, זוכה ונעשה לו נס אחר” – לרוממו ולגדלו למעלות נפלאות באמונה, ואין מנכין לו מזכיותיו עבור הנס שנעשה לו

וגם בזה יובן מה שאמרו (ב”ר פ’ נ”ה פיסקא א’): מי שנעשה לו נס ומודה עליו נעשה לו נס אחר. והדבר קשה, וכי מי צריך שיארע לו אסון לשיצטרך לנס, ואם כן מה הבטחה יש כאן שיארע לו נס אחר, הלא בזה מתבשר הוא שיבוא לצורך זה שיארע לו הנס, והלא יאמר: לא הן ולא שכרן – אי אפשי לא בצרה ולא בנס שיצילני ממנה?

ובפרט קשה, שהרי אמרו (שבת ל”ב ע”א): ”כל מי שעושין לו נס – מנכין לו מזכויותיו”, ואם כן מה ירויח הזוכה לומר שירה על ניסו בזה שיארע לו נס אחר, הלא בשביל כך ינכו לו מזכויותיו?

אלא הנס נועד לרומם את האדם ולהרימו על נס במדריגה גבוהה של אמונה, וכדמצינו ביעקב אבינו, ”ביקש לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף”, יעקב אבינו עבר צרות רבות אולם מאידך גם ניסים רבים. נס ההצלה מעשו שהתהפך לנשקו ולאוהבו. נס הצלתו מלבן בבוא המלאך לילה קודם להזהיר ללבן השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע. נס הצלתו ממעשה שמעון ולוי שהרגו את שכם והצילו ה’ מהאומות שלא ילחמו בו, וכנאמר: ”ותהי חיתת אלוקים על כל הערים וגו’ ולא רדפו אחרי בני

מתוך הספר בים דרך מאת הרב לוגאסי

חנוכת בית ברית עולם ספר לחנוכת בית

ז. מה היתה כוונת ה”מעפילים” לעלות ולהלחם, אחר ששמעו ממשה שהיא לא תצלח

ובזה תובן תמיהה גדולה במה שנאמר בפרשתנו, שלאחר שנתבשרו בשורה רעה זו שיצטרכו למות במדבר ולא יזכו להכנס לארץ, ואז החליטו לעלות בכל זאת ולהלחם כדי להכנס לארץ, וכנאמר: ”ויתאבלו העם מאד, וישכימו בבוקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר ה’, כי חטאנו”.

והוא תימה, היאך פתאום נהפך ליבם שלא לפחד מהענקים יושבי הארץ, אחר שקודם לכן בכו מחוסר אמונה ופחד לבם ביותר.

ועוד תימה, אחר שמודים המה שחטאו לה’, מה תקנה יש בזה שיעלו לארץ ישראל ולהלחם עליה, וכי כך עושים תשובה, ומה היתה כוונתם לתקן בזה את חטאם.

מתוך הספר בים דרך מאת הרב לוגאסי

חיזוק ומוסר לנשות ובנות ישראל בית יעקב הרב לוגסיישראל

וזהו הנאמר: ”נתת ליראיך נס להתנוסס” (תהלים ס, ו,), ליראיך – היראי ה’ שבנו כלי אמונה כראוי, הנס מנוסס ומרומם אותם מעלה מעלה, אחר שהתעצמו בעמל וביגיעה בזמן החושך, וחידדו לעצמם את התמימות והאמונה בה’, והיה זה בבחינת ”בכח”, הנה עתה שזכו לנס שהוא ”בפועל”, מתעלים הם בזה ביותר למדריגות נוספות.

וכמו כן ראינו, שאלו שלא האמינו בגאולת מצרים מתו במכת חושך, וכאמור דאין זה עונש ונקמה גרידא, אלא שום תועלת לא תצא להם מהגאולה, אחר שלא הכינו עצמם באמונה ובטחון מצד עמלם ויגיעם, במילא לא תתן ולא תוסיף להם הגאולה ממצרים.

ויותר מכך יש להסביר, שעדיף שלא יראו גאולה זו, כי אז תהא יכולה להיות רשעתם בכפל כפליים, שהנה נגאלו וראו ישועת ה’ ועם כל זה מנאצים את ה’ אחר שאין האמונה בפנימיותם, אם כן עדיף שלא יראו בישועת ה’, ובזה יחסכו קטרוג גדול מעצמם. ובזה יובן גודל ההקפדה על תלונות בני ישראל במדבר, להיות שראו ניסים גלויים, כך שכל קטנות אמונה מצידם נחשב לעוון גדול.

מתוך הספר בים דרך מאת הרב לוגאסי

חכמות נשים – לנשים בלבד! – הרב ארוש חכמת נשים

אלא כאמור, עם ישראל הבינו שחטאם היה חוסר בטחונם בה’, וזהו שגרם להם שלא יהיו ראויים לנס כניסת הארץ ולראות במפלת העמלקים והענקים, ולכן החליטו לחזק בטחונם בה’ ולעלות, וכמו שכבר ראו זאת בנס מצרים שציוה ה’ למשה: ”מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו”, וכוונתו יתברך שיגלו את אמונתם ובטחונם בו באופן מעשי דוקא – שיכנסו לים ויאמינו בישועת ה’, חשבו שהנה יעשו כן גם עתה, לקום באופן מעשי וליישם את בטחונם בו, ולכן קמו ועשו מעשה – מלחמה ביושבי הארץ.

והפליאו לעשות מסירות נפש בכך, שאף שנאמר להם מפי משה: ”אל תעלו כי אין ה’ בקרבכם ולא תנגפו לפני אוייביכם”, עם כל זה החליטו להתחזק בבטחון על מנת לתקן את פגם בטחונם בה’, ולכך לא השתכנעו מדברי משה שלא יצלח בידם הנצחון, ולא רצו לקבל דבריו, על דרך: ”אפילו חרב חדה מונחת וכו”’.

אולם יודע תעלומות היודע נסתרות, ידע לבבם שיציאה למלחמה זו איננה מתוך שהיו מוכנים באמונה ובטחון כראוי, והעובדה שכבר פגמו באמונה, והיה כאן מעורב בכוונתם מה ששמעו גזירה נוראה למות במדבר, והיתה כאן התמרדות נגד גזירה זו, וזה שהביאם לעלות בכח לארץ, והיתה כאן

מתוך הספר בים דרך מאת הרב לוגאסי

רבי שמואל הלר הרב הרופא והמנהיג

יג. בק”ו מדור המדבר יש לנו ללמוד כמה עלינו לחדש את ההכרה באמונה כל פעם מחדש

אומר היה הגה”צ רבי יחזקאל לוינשטיין:

…אולם אם חי האדם את חיי האמונה ללא עמל בכיוון חידוש ההכרה, נשאר עם הכרות הילדות, וכך יכולים לעבור עליו עשרות שנים בקיום מצוות, אולם הכרת לבו לא תשתנה, והוא כאילו עומד מן הצד ואינו מתעלה על ידי עבודתו.

וכאן עלינו לשאת קל וחומר, אם לצורך נס יציאת מצרים – קריעת ים סוף, נדרש מבני ישראל מיצוי אמונה באופן כה נעלה – עד כדי שיגיעו המים לצווארם, אנו שעומדים לקראת אור הגדול של הגאולה שנס מצרים לא ייזכר לעומתו, על אחת כמה וכמה שאנו נדרש למצות את אמונתנו עד כדי מסירות נפש יותר ממים עד הצוואר. שהרי אנו בשער החמישים של הטומאה כמבואר ב”אור החיים” הק’ (שמות ג, ח,) – איכות טומאה שלא היה כמותה, ועמה אנו צריכים להתמודד טרם התגלות אור הגדול של הגאולה, וביותר יש לנו לדאוג ממדרגות האמונה שאנו אוחזים בהם, כי כפי מדרגתנו עתה באמונה כן נזכה לעתיד.

מתוך הספר בים דרך מאת הרב לוגאסי

בגן השלום – הרב ארוש בגן השלום

יא. אמונה – המודד למדרגות בני האדם

להאמור לעיל שככל שהאור העומד להגלות הוא גדול ביותר, כן נסיון האמונה שקודם לו מסובך ביותר, ולכך הדקדוק הוא גדול אצל בני האדם, כי כל אחד כפי אמונתו כן יזכה לשכר לנצח, וכשבאים לקבוע שכר נצחי, יש לדקדק בדקדוק גדול, ואף אצל הצדיקים – ה’ צדיק יבחן – לבוחנם בבחינות כחוט השערה, וכפי נצחונם כן יהא שכרם לעתיד בהתגלות אורו ית’ עליהם. וכמובא בגמרא (סוטה מח), מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנם לעתיד לבוא? קטנות אמנה שהיתה בהם. והוא פלא – מצד אחד מדובר ב”צדיקים”, ומאידך ”קטני אמונה”?

אלא כמבואר, אפשר במחשבה לבד כבר להרוס אל ה’ ולהמצא כלי ריק לפניו, חס וחלילה, וגם צדיק גמור יתכן והרבה פעמים, כשמופתע הוא באיזה נסיון מפתיע המעורר אצלו זעם וקצף, מקפיד הוא על זולתו או על בני ביתו, ובמחשבה שכזו פגם באמונתו. ואפילו מדאגה על ענייני העולם יש בה חוסר אמונה, וכמו שכן מביאה הגמרא שם (סוטה מח) דוגמא לקטנות אמונה: וכהא דאמר רבי אלעזר: ”מי שיש לו פת בסלו היום ואומר מה אוכל למחר הרי זה מקטני אמנה”.

וכמה שיותר מאמין האדם, כך יותר במהרה מסכים הוא עם גזירת שמים, ומה שפחות, משהה את מחשבתו הקוצפת וזועמת על הנהגת ה’. ונסביר יותר דברינו בקטע דלהלן.

מתוך הספר בים דרך מאת הרב לוגאסי

זמירות שבת אביעה רננות זמירות לשבת

ו. ביאור הגמרא שלראשונים נעשה נס ולאחרונים לא

וזהו ענין שנאמר בגמרא (ברכות כ’ ע”א): ”ראשונים דקמסרו נפשייהו על קידוש ה’ אתרחיש להו ניסא”, ולכאורה ומה בכך שהיו שלמים במסירות נפש על קידוש ה’ שבשביל כך לעשות להם ניסים, לשם מה היה נצרך הנס, וכי לא עדיף מצב שלא יהא נצרך לו נס בכלל? אלא כיון שהשתלמו באתגרים וחזקו את כלי אמונתם, לכך זכו למצבים הדורשים נס כדי שהנס ירוממם ויפעל את מלוא עוצמתו בהם, מה שאין כן אחרונים דלא קמסרי נפשייהו על קידוש ה’ – מה שמורה על חסרון אמונתם ביחס לראשונים, הרי שלגביהם הנס הוא בחינם, כי אין להם כלים חזקים שישב עליהם הנס, ואם כן אין מהנס את התועלת הנרצית. ועוד כאמור, דיכול להיות קטרוג מנס שנעשה כשאין ראויים לו בהכנת האמונה כראוי, ולכך לא נעשה להם נס. אזי לכאלו יקרה אותם אחת מן השתים, או שלא יבוא להם מצב שיצטרכו לנס, אלא בדרך הטבע והמקרה ינהיגם ה’, או שכשמידת הדין תקטרג ותתבע דין עליהם, לא יהיו ראויים לנס ויענשו רח”ל.

וכזה ראה הבורא בדור המדבר שאין לו תקנה כי אמונתם מקולקלת, והעצה היחידה היא שימותו אותו דור, וזרעם המה שיבואו וירשו את הארץ.

מתוך הספר בים דרך מאת הרב לוגאסי

הפיקדון – הרב מרדכי ארם צובא

וזאת עלינו לדעת, אנו עתה בגלות בונים את הבנין לקראת תיקון עולם במלכות ש-די, ולמה הדבר דומה? עומלים וטורחים פועלים על בניית בנין מפואר, את הזרמת אור החשמל מזרימה חברת חשמל בסוף הבניה, בינתיים עובדים בחושך, כי גם אור היום אינו מספיק לעבודות שבפנים הבנין, אם כן עצם הבניה היא בחושך ואז בונים ובונים, ואחר כך יזריח אור גדול במבנה מפואר זה. כן הוא עתה, אנו בונים בחושך הגלות את הבנין, וכשנשלימו יזריח הקב”ה אור חדש על ציון ונזכה כולנו מהרה לאורו.

והענין הוא גם בפרטות כל אחד כפי עמלו וטורחו בבנין להיות לו בו חדר מפואר, כן התאורה שתזרח עליו לעתיד תהא בהתאם לבנין שעמל עליו, שהרי תאורה למחסן אינה כתאורה לווילה וכדומה, כפי מה שבנה האדם וטרח כן יזרח אור ה’ על בניינו.

כן יהיה בגאולה העתידה במהרה בימינו, הזכיה הרוחנית תהיה כפי ההשתדלות והעבודה שעבד ויגע ועמל כל אחד על אמונתו – עולם הבא נקנה ביסורים, אימתי בונה האדם את עולם הבא שלו? הלא רק מתקופת מצביו הקשים כפי שהתמודד ונלחם לבטל רצונו מפני רצון קונו, עתה בזמן הגלות כשהחושך יכסה ארץ.